תעריפי המים בתאגידי המים בכל הארץ הינם תעריפים אחידים, שנקבעו על ידי מועצת רשות המים הממשלתית.

אין לתאגיד המים והביוב "מי בת ים"כל סמכות לקביעה או לשינוי תעריפי המים.

צרכני המים מחויבים בתעריף אחיד הכולל את מרכיב המים ומרכיב הביוב וזאת להבדיל מחיוב נפרד בעבור מים ובעבור ביוב שהיה מקובל ברשויות המקומיות.

בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, הקימו הרשויות המקומיות תאגידי מים הפועלים במתכונת החוק, תאגידי המים והביוב מוגדרים על ידי רשויות המס כעוסקים מורשים ומשכך מחייבים את צרכניהם במס ערך מוסף בשיעורו כחוק. שוברי התשלום שנשלחים לצרכנים מהווים חשבונית מס לאחר הפירעון (לצרכנים המשלמים באמצעות הוראות קבע השובר מהווה חשבונית אף לפני מועד חיובו של הצרכן).

מד מים ראשי הינו מד המים המודד את כמות המים הכוללת המסופקת לנכס שיש בו יותר ממד מים אחד. למשל, בבניין מגורים הכולל מספר דירות, מודד מד המים הראשי את כמות המים המסופקת לכלל הדירות בבניין וכן את הפרשי המדידה והצריכה המשותפת של המים בבניין (מים ששימשו לצרכי השקיה, הפעלת הברז בחדר האשפה, תחזוקת הבניין וכיוב').

מד מים משויך הינו מד מים המודד את כל צריכת המים של צרכן מסוים בנכס מסוים. בבית משותף (בניין לדוגמא), מד המים הדירתי אשר משויך לדירה ומודד את הצריכה באותה דירה מסוימת, הוא מד מים משויך.

להבדיל ממד המים הראשי, אשר מודד את המים המסופקים לכלל הצרכנים בנכס, מד מים משויך רשום בספרי החברה על שם צרכן ספציפי.

הפרשי מדידה הם ההפרש בין כמות המים שנמדדה במד המים הראשי בנכס לבין סך כל הכמויות שנמדדו בכל מדי המים המשויכים בנכס, באותה תקופה.

כמות המים שעוברת במד המים הראשי עשויה להיות שונה, במקרים מסוימים, מכמות המים המצטברת שעוברת בכלל מדי המים המשויכים. הגורם לכך יכול לנבוע מסיבות רבות, לדוגמא מים שנצרכו להשקיית גינה משותפת, שטיפת חדר המדרגות, שימוש באמצעי כיבוי בחירום, קיומן של נזילות או דליפות מים בשטח המשותף או שימוש במים שלא עפ"י חוק.

ככלל, חשבון המים מורכב משני חיובים עיקריים: האחד עבור הצריכה הפרטית בנכס אשר נמדדה במד המים המשויך לאותו נכס והשני עבור הפרשי המדידה המיוחסים לנכס. הצריכה הפרטית והפרשי המדידה המיוחסים לנכס מהווים את סך הצריכה המיוחסת לצרכן.

חברה מחייבת את הצרכן עבור צריכת מים לפי המכפלה של כמויות המים שנמדדו במד המים המשויך לו, במהלך תקופת החיוב, בתעריפי המים. צריכת המים נמדדת לפי ההפרש בין קריא מד המים בסוף תקופת החיוב הנוכחית לבין קריא מד המים בסוף תקופת החיוב הקודמת. כאמור, בנכס משותף, בו יש מספר צרכנים, מחייבת החברה כל צרכן גם עבור חלקו היחסי בהפרשי המדידה. במקרים מסוימים, רשאית חברה לחייב את הצרכן לפי הערכת צריכה ולא לפי הקריאות בפועל של מד המים.

לדוגמא, ניקח בניין בן 10 דירות, כאשר במד מים המשויך לכל דירה נמדדו 20 מ"ק מים (ובסך הכל 200 מ"ק מים). באותו פרק זמן, נמדדו במד המים הראשי בבניין 230 מ"ק מים. הפרשי המדידה בדוגמא שווים להפרש בין הכמות שעברה במד המים הראשי (230 מ"ק) לבין סך הכמות שעברה בכל מדי המים המשויכים (200 מ"ק) והם עומדים על 30 מ"ק מים. 30 מ"ק אלו יחולקו בין הדיירים.

על פי סעיף 2 לכללי תאגידי מים וביוב נקבע כי הפרשי מדידה יחולקו בחלוקה שווה בין כל הצרכנים בנכס.

באפשרותכם כצרכנים לבקש מהתאגיד כי הצריכה המשותפת תחולק אחרת.

על פי החלופה המוצעת בכללים, חלוקת הפרשי המדידה תקבע עפ"י יחס שטח רצפת דירתו של כל צרכן אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף (זאת בהתאם לסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969).

 

אם ברצונכם לממש חלופה זו, יש להגיש לתאגיד בקשה בכתב בצירוף כל המסמכים הבאים:

א. בבית הרשום כבית משותף:

(1) פנייה בכתב, חתומה על ידי נציגות הבית המשותף, לחלוקת הפרשי המדידה.

(2) כתב מינוי נציגות הבית המשותף.

(3) נסח רישום מרוכז של הבית המשותף.

ב. בבית שאינו רשום כבית משותף – המסמכים המפורטים בפסקה (א)(1) ו-(2) בצירוף אישור בדבר שטחי הדירות בנכס מטעם הרשות המקומית או מטעם הקבלן בונה הבית ובהיעדר אישורים כאמור, אישור מטעם מודד מוסמך.

 

כן. צרכן חייב בתשלום סכום מזערי השווה לתעריף עבור 1.5 מ"ק של מים בתקופה בת 30 ימים (3 מ"ק בתקופה בת 60 ימים), גם אם צרך פחות מכך באותה תקופה. חיוב זה משקף תשלום בעבור זמינות האספקה וקריאת המונה בשטח.

יש להדגיש כי תשלום זה לא ייגבה בנוסף לחשבון הצריכה בפועל של הצרכן. לדוגמה: אם סך כמות המים שנצרכה בנכס היא 4 מ"ק, אזי יהא החיוב רק עבור 4 מ"ק ולא עבור 7 מ"ק (4 מ"ק+ 3 מ"ק).

צרכן אשר הגיש בקשה לספק המים לנתק את נכסו ממד המים המשויך, לא יחויב לשלם את התשלום המזערי. יחד עם זאת בנכסים, כגון בתים משותפים, בהם מותקן מד מים ראשי, יחויב צרכן בהפרשי המדידה, גם אם מד המים המשויך לו נותק ממערכת המים. הסיבה לכך היא שאותו צרכן ממשיך לשאת בחלקו באחריות לצריכה המשותפת ולהפרשי המדידה בשטחים המשותפים בנכס, גם לאחר שדירתו נותקה ממערכת המים.

על מנת לאתר נזילה בצנרת המים יש לבדוק תחילה האם ישנם סממנים נראים לעין לנזילה. סממנים אלה יכולים להיות: רטיבות בקיר, טפטוף ברז, נזילה תמידית ממיכל ההדחה וכדומה. בשלב שני, מומלץ להפסיק את כל זרימת המים (לסגור את כל הברזים, מכונת הכביסה וכדומה) ולבחון האם מד המים ממשיך להסתובב. אם המד ממשיך להסתובב – ככל הנראה קיימת נזילה בצנרת. כמובן, תמיד קיימת האפשרות לפנות לגורם מקצועי ולבקש את בדיקת התשתית הפרטית. חשוב להדגיש: ספק המים (התאגיד) אינו אחראי למקרקעין הפרטיים והמשותפים של הצרכנים. ככל שצרכן מעוניין להיעזר בשירותיו של גורם מקצועי במקרקעין הפרטיים, עליו לפנות לאיש מקצוע פרטי ולא לספק המים.

חשבון המים מושפע ממספר פרמטרים:

א. ימי צריכה - מעל או מתחת ל-60 יום.

ב. תעריפי המים.

ג. עונתיות - קיץ וחורף.

כלומר, מס' ימי צריכה גבוה יכול להשפיע על עליה בסכום לתשלום, כמו גם עונת הקיץ.

כמו כן, אם הבחנת בעליה משמעותית בצריכת המים בהשוואה לתקופות קודמות, יתכן כי קיימת נזילת מים בנכס. מומלץ לבדוק האם קיימת נזילה בצנרת הפרטית באחת הדרכים המפורטות לעיל או להזמין איש מקצוע שיבדוק את תקינות הצנרת. אם לא אותרה נזילה בנכס, יש באפשרותך לפנות אל ספק המים ולפתוח בהליך בירור מסודר. הליך הבירור מורכב מבדיקות ראשוניות אשר מבוצעות ללא תשלום ומבדיקות נוספות אשר מבוצעות בתשלום מוגדר מראש הקבוע בכללים (למשל: שליחת מד המים לבדיקה במבדקה).

אם איתרת נזילה בצנרת המים הפרטית וכתוצאה מהנזילה צריכת מים הנה גבוהה ב-50% מעלה מהצריכה הרגילה שלך, באפשרותך לפנות לספק המים בבקשה להכיר בצריכה חריגה הנובעת מנזילה. עליך למלא טופס בקשה מתאים ולצרף אסמכתאות לתיקון הנזילה. הפחתת החיוב תעשה, לכל היותר, לגבי 2 תקופות צריכה רצופות.

עבור הצריכה הרגילה שלך תחויב בהתאם לתעריפי המים הרגילים.

עבור כמות המים שנצרכה מעבר לצריכה הרגילה, קרי, "צריכת הנזילה", תחויב בתעריף הנזילה הנקבע ע"י רשות המים.

"הצריכה הרגילה" נקבעת עפ"י רוב בהתאם לצריכה שנמדדה באותה תקופה בשנה הקודמת.

 דוגמא להמחשה:

צריכה שנמדדה בתקופה הנוכחית: 100 מ"ק לחודשיים

צריכה שנמדדה באותה תקופה בשנה הקודמת: 40 מ"ק לחודשיים

צריכת הנזילה: 60=100-40

40 מ"ק יחויבו בהתאם לתעריפי המים הרגילים

60 מ"ק יחויבו בתעריף נזילה עפ"י קביעת רשות המים

בהתאם לסעיף 47 לכללי מדידת מים תשמ"ח-1988 צרכן רשאי לבקש בדיקת מד המים הנמצא בנכס שבאחזקתו.

באם הבקשה לבדיקת מד המים מקורה בצריכת מים גבוהה, על הצרכן לבחון ראשית באם קיימים סממנים לנזילה סמויה או גלויה.

בוררות במד המים נעשית במעבדה אובייקטיבית, מוסמכת, בלתי תלויה וחיצונית לתאגיד.

לצורך שליחת מד המים לבדיקת בוררות יש לפעול באופן הבא:

1. יש למלא טופס "בקשה לבוררות מד מים"

2. ניתן לשלוח את הטופס באמצעות פקס/ מייל/ דואר/ מרכז שירות הלקוחות הפרונטלי.

3. תשלום האגרה עבור בדיקת הבוררות מתבצע באמצעות כרטיס אשראי או מזומן, בטרם משלוח מד המים לבדיקה.

4. עם קבלת תשובה מהמעבדה, ישלח התאגיד מכתב עם ממצאי המעבדה לתושב.

במידה שימצא כי מד המים אינו תקין :

   1. התאגיד ישיב את עלות הבדיקה.

   2. לאחר בדיקת ממוצע צריכות במד המים החדש, במידת הצורך, יבצע התאגיד תיקון בחשבון מים.

במידה שימצא כי מד המים תקין – לא ייעשה שינוי בחשבונות המים.

חשוב לציין שהסבירות לאי תקינות במדי המים הדירתיים שגילם עד 6 שנים נמוכה ביותר.

תאגיד המים מי בת ים מחויב לספק את המים בתעריפים שנקבעו בכללי רשות המים הממשלתית. ניתן להפחית את צריכת המים על ידי נקיטה בצעדים של חסכון במים וכן על ידי התקנת אביזרים לחסכון במים ("חסכמים") הנושאים 'תו כחול' של רשות המים הממשלתית.

כן , תאגיד מי בת ים מחוייב לגבות ריבית פיגורים על פיגור בתשלום חשבון המים והביוב בהתאם להוראות סעיף 31 באמות המידה לשירות ובשיעור של 4% לשנה . בהתאם לאמור בחוק ייגבה התאגיד ריבית פיגורים על החוב מיום מועד החיוב.